עשרה בטבת | להצטער מתוך זקיפות קומה | הרב יוסף צבי רימון

בס"ד 

בשנים האחרונות אני מקבל פניות רבות מאנשים הרוצים לשנות קטעים בתפילה. טענתם היא שלא נכון להתייחס בתפילה לדברים שלכאורה אינם קיימים היום - "זרים אומרים: אין תוחלת ותקווה... יגענו ולא הונח לנו, רחמיך יכבשו את כעסך מעלינו". הם שואלים הכיצד יהודים החיים במדינת ישראל יכולים לומר בתפילה "דל כבודנו בגוים... עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר, עוררה גבורתך והושיענו למען שמך", "לא למעננו אלא למענך פעל, ואל תשחית את זכר שאריתנו".

     אכן, ב"ה מצבנו טוב בהרבה ממה שהיה במשך אלפי שנים. אנחנו לא נמצאים במציאות של מסעי הצלב, ולא של גירוש ספרד ובוודאי לא של השואה. אולם, אויבינו קמים עלינו לכלותנו. מנסים לרצוח ולהרוג את כולנו, כפי שנוכחנו לראות בשמחת תורה ולאחר מכן בהתגברות גילויי האנטישמיות ברחבי העולם.

     בתוך כל הקשיים צריך לזכור: אנחנו לא בחורבן חלילה, אנחנו לא בגלות חלילה, אנחנו לא בשואה חלילה. ב"ה זוכים אנו להיות בתהליכי גאולה, זוכים אנו לראות מה שלא ראו אבותינו, אולם, חורבן הבית לא תם.

     בשמחת תורה האחרון, חווינו רגע קל של סילוק שכינה. אולם, "ברגע קטן עזבתיך, וברחמים גדולים אקבצך", אמר הנביא ישעיהו (נ"ד). מתוך אותו רגע של סילוק שכינה, רגע שבו אויבנו קמו עלינו לכלותינו, לומדים אנו על השגחת ה' עלינו בכל עת. על האהבה הגדולה שה' מרעיף עלינו בכל עת ובכל שעה.

     בחורבן הבית, נהרגו ונרצחו רבים מעם ישראל, עם ישראל גלה מארצו. עם ישראל נותר ללא יכולת תגובה. בזמן בית שני, היו לנו זמנים שבהם היתה יכולת תגובה, אם כי, גם אז במשך שנים רבות, היה עם ישראל חלש, וחסר יכולת תגובה ממשית. לאחר החורבן השני, נותרנו במשך אלפי שנים, ללא כל יכולת תגובה.

     בעשרה בטבת נבכה על החורבן, נבכה על סילוק שכינה. נבכה על החיילים ועל האזרחים שנהרגו על קידוש השם. אולם, נזכור כל העת, שב"ה אנחנו במציאות של בניין, במציאות של תקומה. עם ישראל לא ניגש למלחמה זו במסכנות ולא מתוך חולשה. עם ישראל ניגש בחוסן, בזקיפות קומה, מתוך ידיעה ברורה שה' נמצא איתנו, מתוך ידיעה ברורה שה' נתן בנו כוח, נתן לנו צבא חזק, זיכה אותנו בנסים ובגבורה. מתוך הבנה, שהעוצמה של מדינת ישראל ושל הצבא, הם חלק מתהליך הגאולה המרומם שלנו.

     נבכה על השבויים והחטופים. נבכה ונתפלל על הפצועים. נתפלל שה' לא יעזוב אותנו לרגע. נתפלל שנצליח למגר את האויב, להכניע אותו להשפיל אותו. "ובכן תן כבוד ה' לעמך", כבוד שיחזק שם שמים בעולם. נתפלל להיות טובים יותר. נתפלל להביט טוב איש אל רעהו, לחוש דברים טובים בכולם, גם באלו השונים מאיתנו בדברים רבים. נתפלל שה' ישיב שכינתנו אלינו, ונזכה לקידוש שם שמים, לניצחון ברור ומוחלט במלחמה ולאהבה ולאחדות בקרב עמנו הנפלא.