י"ט כסלו תשפ"א

טבילה לפני ראש השנה ויו”כ בקורונה

איך יש לנהוג ביחס לטבילת גברים לפני החגים בשנה זו? האם יש תחליף לטבילה במקווה גם במציאות קורונה?

שאלה

בשנים רגילות יש מנהג לטבול בערב ראש השנה, ומנהג נפוץ יותר לטבול בערב יום הכיפורים. האם גם השנה, כשמגפת הקורונה סביבנו, וקשה לעיתים למצוא מקוואות גברים מפוקחים, יש חובה לטבול?

תשובה

ראשית אציין שביחס למקוואות הנשים נעשית עבודה מעולה, וברוב המקוואות יש פיקוח וטיפול מיוחד במים, כך שניתן לטבול בהם ללא שום חשש בריאותי ב”ה.

במקוואות הגברים המצב פחות טוב (גם במציאות רגילה). ישנם אמנם מקוואות שהכללים נשמרים בהם בצורה טובה, אולם ישנם מקומות רבים שבהם מקוואות הגברים אינם מפוקחים כלל. כיצד אם כן יש לנהוג ביחס לטבילה לפני ראש השנה ויום הכיפורים במציאות של הקורונה?

האם יש חובה לטבול לפני ראש השנה ויום הכיפורים?

הגמרא (ראש השנה טז.) אומרת שאדם חייב לטהר עצמו ברגל. מדברי הרמב”ם (טומאת אוכלין פט”ז ה”י) עולה שהסיבה לטבילה היא מפני שברגלים נכנסים למקדש ואוכלים קודשים. מכאן ניתן להסיק שבזמן שאין בית מקדש לא צריך להיטהר לפני הרגל, וכמו כן בחגים שאין בהם מצוות עלייה לרגל – דהיינו ראש השנה ויום הכיפורים, אין חובה להיטהר לפני החג (וכך הבין שו”ת שאגת אריה, סימן ס”ז, בדעת הרמב”ם, וכך עולה מדברי רבנו חננאל שם; אך עיינו שו”ת אבני נזר, יו”ד, רס”ד).

אולם בעל שיבולי הלקט (סימן רפ”ג) מסביר שהטהרה היא חלק מההכנה הרוחנית לרגל, ולכן כשם שצריך לטבול לפני הרגל כך בוודאי צריך לטבול לפני ראש השנה ויום הכיפורים:

חייב אדם לטהר עצמו ברגל… הא למדת שבכל רגל ורגל חייב אדם לטהר עצמו, כל שכן בראש השנה ויום הכיפורים שהן ימי משפט שצריך אדם לטהר ולקדש עצמו ולהוציא כאור צדקו ומשפטו כצהרים.

נראה מדבריו שהטהרה היא חלק מההכנה לימים אלו וחלק מקדושה שמסייעת בעדנו להוציא משפטנו לטובה (לאור דבריו הוא אף מבין שמברכים על הטבילה, כי טבילה שמטרתה תשובה מברכים עליה). עם זאת, הרא”ש (יומא פ”ח סימן כ”ד) כותב שגם אם יש חובה להיטהר לפני הרגל ללא קשר למקדש, הרי שחובה זו קיימת רק כאשר ניתן להיטהר מכל הטומאות, וכיוון שבימינו אי אפשר להיטהר מטומאת מת (כיוון שאין לנו אפר פרה אדומה) ממילא אין כלל חובה להיטהר לפני הרגל.

לאור זאת מדגיש הרא”ש שגם מי שטובל בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים לא מברך על טבילה זו, וכך פוסק השולחן ערוך (תר”ו, ד).

טעמים נוספים

אף שלמעשה אין חובה לטבול בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים, בכל זאת המנהג הוא לטבול בזמנים אלו (רמ”א תקפ”א, ד; שולחן ערוך תר”ו, ד; שו”ת שואל ומשיב, תליתאה, ח”א, סימן קכ”ג). עם זאת, בערב ראש השנה מנהג זה הוא בגדר “מצווה” (מטה אפרים תקפ”א, נג), ואילו בערב יום הכיפורים מנהג זה מוגדר “חובה” (מטה אפרים תר”ו, ח).

שני טעמים נאמרו לטבילה זו. הכלבו (סימן ס”ד) כותב שהטבילה היא מחמת ראיית קרי, משום שמצד הדין בעל קרי אסור בתפילה, וכך כותב גם הרא”ש (שם), שביום הכיפורים אנו רוצים להיות “נקיים כמלאכי השרת” (ואף שלא מקפידים על כך כל השנה, הרי שבימים הנוראים מקפידים על כך (ראו ביאור הלכה תר”ו, ד ד”ה יכול)).

טעם נוסף לטבילה בזמנים אלו כותב המגן אברהם (תר”ו, ס”ק ח), שהסביר שטבילה זו היא חלק מתהליך התשובה ומתוך רצון להיטהר ולהתקדש לקראת הימים הנוראים. כלומר, הטעם דומה לעיקרון שראינו בדברי שיבולי הלקט, אולם לא מדובר בחובה אלא במנהג בלבד. לטעם זה ניתן להוסיף שטבילה בערב יום הכיפורים מתחברת לחמש הטבילות של הכהן הגדול במהלך עבודת יום הכיפורים.

בין שני הטעמים ייתכנו כמה הבדלים (הובאו במגן אברהם שם):

  • אדם שטבל בערב ראש השנה ולא ראה קרי עד יום הכיפורים, האם צריך לטבול שוב? אם הטעם הוא משום תשובה וטהרה צריך לטבול שוב, אך אם הטעם הוא משום ראיית קרי הרי שאינו צריך לטבול (אך המגן אברהם שם כותב בשם השל”ה שגם מצד ראיית קרי יש לטבול שם).
  • האם צריך לומר וידוי סמוך לטבילה? אם הטבילה היא מחמת התשובה והטהרה, מסתבר שכן, וכן כתב הט”ז(ס”ק ה) בשם האר”י. אך אם הטבילה היא מחמת ראיית קרי ממילא אין טעם להסמיך את הווידוי לטבילה, וכן כתבו הרמ”א והמגן אברהם (שם).
  • כמה פעמים צריך לטבול? אם הטבילה היא לשם טהרה ייתכן שצריך לטבול שלוש פעמים, וכן כתב הט”ז(שם). אך אם הטבילה היא כדי להיטהר מטומאת קרי מסתבר שדי בטבילה אחת, וכן כתב הרמ”א (שם).

תחליפים לטבילה

האם במקום טבילה במקווה יש אפשרות אחרת לטהרה? ייתכן שגם דבר זה תלוי בטעמים השונים: ביחס לטבילת בעל קרי קבעו חכמים שבמקום לטבול יכול אדם לשפוך על עצמו תשעה קבין (כ-12.5 ליטר) (ברכות כב.). אם הטבילה בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים היא מצד טהרה ותשובה, ייתכן שתחליף זה לא יועיל. אולם אם הטבילה היא משום ראיית קרי מסתבר שפתרון זה מועיל, ואכן הרמ”א (תקפ”א, ד; ;תר”ו, ד) פוסק שמי שאין לו אפשרות לטבול ישפוך על עצמו תשעה קבין.

האם ניתן לסמוך על פתרון זה כאשר יש חשש מקורונה? בספר המנהגות (לרבי אשר מלוניל, דף כ:) הסביר מדוע התקבל המנהג לטבול בערב ראש השנה:

ומפני שתפלות ראש השנה ויום הכפורים צריכות טהרה מאד ואין הצינה עדיין על כן נהגו לטבול.

כלומר, הסיבה שמנהג זה התקבל היא שבתקופה זו של השנה המים לא קרים (“אין הצנה עדיין”). מכאן עולה שכאשר יש צער לא צריך לטבול. ואכן, המשנה ברורה (תר”ו, ס”ק כב) כותב שמי שיש לו צער מהטבילה יכול לרחוץ בתשעה קבין במקום לטבול.

זמן הטבילה

פתרון אפשרי נוסף קשור לזמן הטבילה. לגבי ראש השנה כתב המשנה ברורה (תקפ”א ס”ק כו, על פי החיי אדם, קל”ח, ה) שעדיף לטבול החל משעה קודם חצות היום (אך יש שלא הקפידו על כך), וביחס ליום הכיפורים, יש הסבורים שיש לטבול לאחר חצות או לאחר שעה שביעית (עיין טור שם בשם רב עמרם גאון). אולם, בתשב”ץ קטן (קפ”ד) כתב שניתן לטבול כל היום, וכך פסק בשלחן ערוך (תר”ו, ד), ולכן ברור שבאופן עקרוני ניתן לטבול במשך כל היום.

במציאות של הקורונה, אם אדם רוצה לטבול מוקדם כדי להספיק להיות במקווה כשהוא נקי יותר או במעיין כלשהו לפני שמגיעים לשם אנשים נוספים, אין צורך להקפיד על זמן הטבילה, וניתן לטבול כל היום.  כמו כן נראה שבמציאות שלנו, מי שיכול לטבול במקווה מחוטא אפילו כמה ימים לפני ראש השנה ויום הכיפורים, ולשוב ולרחוץ בתשעה קבין בערב החג, יעשה כך.

הלכה למעשה

כאשר יש מקווה מפוקח, ויש כלור במים בכמות מספיקה וניקיון במקווה כראוי, ואין הרבה אנשים במקווה (בהתאם להוראות משרד הבריאות), ראוי לקיים את המנהג לטבול בערב ראש השנה, ועוד יותר את המנהג לטבול בערב יום הכיפורים. גם מי שטבל בראש השנה יטבול ביום הכיפורים, וישתדל להקפיד בטבילת יום הכיפורים על קציצת ציפורניים ושערות (מטה אפרים תר”ו, ס”ק ח), וישתדל לטבול ג’ פעמים (עבור טבילה כתשובה).

אך אם יש ספק (אפילו ספק קטן) לגבי פיקוח נפש, עדיף שלא לטבול כלל, וכיוון שהרמ”א התיר רחצה בתשעה קבין מים כשיש “צער”, בוודאי שיש להסתפק בתשעה קבין כשיש חשש של חולי (מקלחת של כחמש דקות היא בשיעור של תשעה קבין), וה’ הטוב יקבל רחצה זו כמו טבילה במקווה, שהרי יודע הוא כמה אנו מצטערים שאין לנו טבילת מקווה אלא רק רחצה, ותהא רחצה זו כטהרה מיוחדת וכהתקדשות שלנו לקראת יום הכיפורים.