י"ז ניסן תשפ"ד
הלימודים היום להחזרת השבויים, לרפואת הפצועים, להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת ההרוגים הקדש יום לימוד
בל"ג בעומר פסקה המגפה של תלמידי ר"ע (מאירי יבמות סב, שו"ע תצ"ג). בל"ג בעומר מגיע התיקון של "ואהבת לרעך כמוך". ייתכן אפילו שביום זה מלמד ר"ע את כולנו "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה". תלמידי ר"ע היו גדולי עולם, אך מתו משום שלא נהגו כבוד זה בזה. הם מחדשים לכולנו, שתורה נקנית רק כשהיא מחוברת באהבה גדולה לעם ישראל.
בעולם כולו, משתוללת מגיפה. מגיפה שפוגעת והורגת. מאות אלפים כבר מתו. איננו יודעים את כוונותיו של בורא עולם, אולם, יודעים אנו שאהבת אדם חשובה לו, יודעים אנו שאהבת עם ישראל חשובה לו, יודעים אנו שזהו "כלל גדול בתורה".
ספירת העומר זהו זמן מיוחד לקראת קבלת התורה. בזמן זה, מנסים אנו להתעלות גם מבחינה רוחנית, לתקן ולהתרומם, אך גם מבחינת בין אדם לחבירו. ככל שאדם מצליח להגיע למעלות גבוהות באהבת עם ישראל, כך תגדל גם עוצמתו הרוחנית וקרבתו לה'.
בחודשיים האחרונים, הסתגרנו בתוך הבתים. למדנו כיצד להתחבר למשפחה, להתחבר לה', להתחבר לעצמנו. בחודשיים אלו גם קיבלנו אהבה עצומה לבני אדם. רצון עז לראות אנשים, להיות בחברת אנשים. בתקופה זו התפללנו בבית, אך קיבלנו תשוקה עזה לבית הכנסת, לתפילה בציבור, לנוכחות שכינה הקיימת בציבור.
מדורה לא נדליק, אולם, אש של אהבה אנושית בוערת בקרבנו, וחזקה היא מכל מדורה! מדורה לא נדליק, אולם, אש של אהבת ה' "אש שלהבת י-ה" (שיר השירים) בוערת בתוכנו, ומחממת יותר מכל מדורה!
בע"ה שנזכה בל"ג בעומר לחוש באהבת ה'; שנזכה לחוש באהבת הבריות, ובע"ה שנזכה שגם ל"ג בעומר שלנו, יסמל את עצירת המגפה "וַיֵּעָתֵר ה' לָאָרֶץ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל" (שמו"ב כ"ד, כה).
