פרשת יתרו - האש בקבלת התורה

מה מטרת האש בקבלת התורה?

התורה מספרת על האש שהייתה במעמד הר סיני (יט, יח):

 וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד.

יתרה מכך, בתיאור מעמד הר סיני שבספר דברים, המילה "אש" חוזרת שבע פעמים. כלומר, מילה זו היא מילה מנחה בפרשה זו, והבנת משמעותה תעמיק את הבנתנו את מעמד הר סיני.

מה הייתה מטרת האש? התורה אומרת שהיא גרמה לחרדה (בהר ובעם). לאחר מעמד הר סיני התורה מבארת יותר (כ, יד-טז):

וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱ-לֹהִים פֶּן נָמוּת. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱ-לֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ.

העם מתרחק בגלל עצמת המעמד, ומשה מסביר לעם, שמטרת האש היא להביא את העם ליראת שמים. בפשטות, האש מביאה לכך כיוון שהיא גורמת לפחד, ומתוך כך ליראת שמים.

גם בפסוקים בספר דברים, המתארים את מעמד הר סיני (דברים ה),  האש והיראה מפניה מודגשות מאוד:

וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי. וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱ-לֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ. כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱ-לֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי.

פסוקים אלו מצביעים על יראה, ואולי אף על יראת הרוממות שהייתה בעם בעקבות מעמד הר סיני והאש שהייתה בו. אולם, ייתכן שהאש מבטאת לא רק את הריחוק מהקב"ה, אלא גם את האהבה שבין הקב"ה לעם ישראל!

 האש מופיעה במספר הזדמנויות בתורה ובנביאים, ולעתים מבטאת רעיונות אחרים, מלבד היראה.

כידוע, האש אינה רק שורפת, אלא גם מאירה. אכן, כך מתואר עמוד האש שהלך לפני העם (שמות יג, כא). ייתכן שהכוונה אינה רק לאור במובן הטכני, אלא גם במובן מטאפורי: האור מסמל גילוי של הצדדים היפים והטובים בעולם.

האש משמשת גם להגנה, כפי שמפורש בזכריה (ב, ט):

 וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ.

כאמור, האש מבטאת גם אהבה, כפי שנאמר  בשיר השירים (ח, ו):

שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ.

האהבה משולה לאש משום שהיא עזה כאש. הפסוק מתאר ש"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", כלומר, לא ניתן לכבות את אש האהבה שבין הקב"ה וכנסת ישראל, המתוארת בפסוק הקודם.

גם ביחס להתגלות ה' בבית המקדש ניתן לחוש את האהבה הנוצרת מהתבוננות ברדת האש מן השמים.

כאשר ה' מתגלה באש בבניין בית המקדש, עם ישראל אינו מגיב ביראה ובחרדה, אלא בהודאה (דברי הימים ב, ז, ג):

וְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּכְבוֹד ה' עַל הַבָּיִת וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

התגלות ה' באש הובילה להודאה ולשמחה.

מתוך הבנת משמעויותיה השונות של האש, אנו יכולים לחזור למעמד הר סיני, ולבחון את משמעותה באירוע זה. ייתכן שהאש בהתגלות סיני לא סימלה רק ריחוק ויראה, אלא חיבור ואהבה.

מסתבר שעם ישראל חש בשני הדברים: כאשר הוא ראה את האש הגדולה, הוא פחד וחש ברוממות ה'. אולם, נראה, שדווקא האש המפחידה והשורפת מראה לעם ישראל את האהבה האדירה שבינו  לבין א-להיו.

עיון מחודש בפסוקים מתוך ספר דברים שהבאנו לעיל יכול לגלות לנו זאת:

וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי. וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱ-לֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ. כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱ-לֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי.

אמנם בפסוק כב עם ישראל מפחד שמא ימות, אולם, בפסוק שלפניו ובפסוק שלאחריו עם ישראל מדגיש דבר חשוב: "היום הזה ראינו כי ידבר א-להים את האדם וחי"; "כי מי כל בשר אשר שמע קול א-להים מדבר מתוך האש כמונו ויחי".

עם ישראל מודע לכך שהחוויה שהוא זכה לה, אינה אפשרית בעולם הזה. לא ייתכן שאדם יימצא במעמד כזה ויישאר חי. מתוך כך, עם ישראל מכיר בקשרי הקרבה שבינו לבין הקב"ה: "מי כל בשר אשר שמע קול א-להים מדבר מתוך האש כמונו ויחי".

מתברר שהאש מסמלת קשר עמוק בין הקב"ה וכנסת ישראל, קשר של אהבה וחיבור שלא נפסק. "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".