פרשת מקץ - שיחתו של יוסף הצדיק

אם על דיבורו של אליעזר עבד אברהם אמרו חז"ל "יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום יותר מתורתן של בנים", ודאי שיש לנו ללמוד משיחתו של יוסף הצדיק.  וכתב הש"ית הדברים בתורתו הקדושה לידע ולהודיע ולהיוודע את הדרך הישרה שיבור לו האדם למען יצליח דרכו בגלי הים של העוה"ז.

יוסף הצדיק בתוך לוע הארי מול השליט העריץ לא פוחד לומר: ויען יוסף את פרעה לאמור: "בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה" (מא,טז) החכמה לא ממני והכל ביד השי"ת שסובב כל עלמין וממלא כל עלמין.

וגם טרם בואו לפתור החלום מדגיש יוסף "את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה" (מא,כה).

"הוא הדבר אשר דיברתי אל פרעה אשר האלוקים עושה הראה את פרעה" (מא,כח) 

"ועל הישנות החלום... כי נכון הדבר מעם האלוקים וממהר האלוקים לעשותו"

וגם במדרש תנחומא אנו מוצאים את דרכו זו בקודש (וישב ח')  זה שאמר הכתוב: ברוך הגבר אשר יבטח בה'" (ירמיהו יז,ז)  את מוצא כיוון שהיה בבית רבו, ויה' ה' את יוסף, ויהי איש מצליח וגו' וירא אדוניו כי ה' אתו וגו'.

ושואל המדרש: וכי פוטיפר רשע היה רואה שהקב"ה עמו?  ומהו כי ה' עמו?  אלא שלא היה שמו של הקב"ה זז מפיו, היה נכנס לשמשו, והוא היה מלחש ואומר, ריבון העולם אתה הוא בטחוני. אתה הוא פטרוני תנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ובעיני פוטיפר אדוני.  ופוטיפר אומר לו: "מה אתה מלחש? שמא כשפים אתה עושה לי?"

והוא משיבו: לא אלא אני מתפלל שאמצא חן בעיניך, לפיכך כתיב "וירא אדוניו כי ה' אתו".

התפילה היא מטה עוז ביד ישראל.

ומלמדים חז"ל: אין אדם עומד לו, לא בממנו ולא בחכמתו ולא בגבותו ומהו עומד לו?  תפילתו (שוחר-טוב קמ"ב).

וכותב החזון-איש באגרותיו (חלק ג' אגרת ס"ב):  צריך לזכור שאין בכוחנו לעשות מאומה, רק במעשינו אנו מעוררים שערי רחמים שמעשה ידינו יכוננו את המבוקש ומי שמתפלל ומרבה תחנונים על ההצלה והוא פועל יותר מהמשתדל.

ור' יונה על הפסוק (במשלי ג') "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך" מבאר:  בכל פועל אשר תבקש לעשות זכור את ה' יתברך וקווה אליו להצליחך בו, ותלה בו בטחונך, והשב אליו לבך. כי אין הפועל בידך".  ויש שבוטחים בה' באופן כללי אבל לא בכל מעשה קטן זוכר את השי"ת ומקווה אליו.

ולכן שלמה המלך ע"ה מדגיש בכל פרטי מעשיך בכל דרך ופעולה זכור את ה', וזכור שההצלחה לא בידך אלא רק ביד השי"ת.  ותלה בו תקוותך וציפייתך לחסד השי"ת... ואדם שמרגיל עצמו בכל דבר ועניין לקוות ולייחל להשי"ת יגע על הביטחון.

וממשיך ר' יונה שם:  ודע כי יש אנשים שעיניהם אל ה' במעשה גדול, כמו אם יבקשו לפרוש בים לסחורה או לצאת בשיירה ומעשה קטן לא יזכרו את ה' מפני שהפועל קל בעיניהם, וברור לדעתם כי יעלה בידם, או מפני שלא יגיעם הפסד מרובה אם לא יצליחו.

ע"כ אמר בכל דרכיך דעהו, בדבר גדול או קטן, כי אחר שכל הפעולות תלויות ביד ה' וכל ההצלחות בחסדו חייב אדם לזכרו בכל מעשיו. כי אם יצליח המעשה בידו והוא לא זכר בו את ה' ולא נשא עיניו בו אל ה' הנה קצר בחוק העבודה, כלומר, מיעט בעבודת השי"ת.  ואם אדם ינהג כך מובטח לו המשך הפסוק.  "והוא יישר אורחותיך" ולבד שיזכה לשכר גדול על שבטח בהשי"ת, תצליח במעשה ההוא אשר זכרת בו את ה'.

יהי רצון שנהיה דבוקים תמיד בהשי"ת, נקווה ונייחל ונתפלל בכל דבר ועניין להשי"ת ובשם ה' נעשה ונצליח.  אמן.